סאלוף עם גבינת שיפקה טבעונית חצי קשה ושווארמת מיקס פטריות טריות

01.08.2025

איזה תענוג היסטרי עלה כאן היום, וואי... קבלו:

סאלוף טרי טרי, חמים ומפנק, היישר מאצל ליאור של הסאלוף במדרחוב פתח תקווה >> פרוסות גבינת שיפקה טבעונית של מעדני הטבע האהובים: גבינת קשיו חצי קשה, מעושנת ופיקנטית, עם פלפל שיפקה >> מיקס רצועות פטריות טריות: פורטובלו + יער + שי-מג'י + שיטאקה, חרוכות כולן על המחבת עם שמן זית, רצועות בצל לבן, תערובת תבלינים ייחודית לשווארמה שאני רוקח בעצמי >> רצועות פלפל אדום קלוי על האש ומיושן בחומץ >> פרוסות אורך של מלפפונים חמוצים קטנים (קורנישונים) באמצעות קולפן >> גשם של בצל ירוק קצוץ ופטרוזיליה טרייה קצוצה >> רולר פיצה ליצירת 4 משולשים מהסאלוף >> מוכן.

איך אנסח את הביס... אני כל-כך מאחל לכם לחוות שילובים היסטריים כאלו. באמת. לא אכלתי דבר כזה לפני הטבעונות.

תבלין שווארמה או מעורב ירושלמי ישר זורק אנשים אל מתבלים/ממרחים כמו טחינה או/ו חומוס, כי זה מה שבתרבות כאן, שכמובן גם הושפעה מאילוצי כשרות. אבל כפי שכתבתי לא פעם, זה הקטע, כל התפיסה וההפרדה הדתית/תרבותית בין בשר לחלב אינה רלוונטית בטבעונות ומאז שעברתי לאורח חיים טבעוני אני אשכרה מוצא את עצמי אוכל הרבה יותר מושחת ומגוון מאשר לפני הטבעונות...

בחזרה אל הסאלוף המטורף הזה: מעורב הפטריות הזה בשרני ומטריף חושים בזכות עצמו, בכל זאת 4 מרקמי פטריות, ששונות מאוד אחת מהשנייה. החום של המעורב על הסאלוף ממיס את הגבינה המושלמת הזאת שביניהם ואיי קרמבה! מה שגבינת השיפקה הזאת עושה למעורב ולסאלוף... צרחות! זו גבינה מיוחדת ממש, אחת האהובות עליי, החריפות נוכחת מבלי להתנצל, אבל היא נוכחת גם מבלי להגזים, איזה כיף כשהדיוק הזה מתרחש לך בתוך הפה, גם העישון שלה תענוג ובמידה מעולה, עם אפטרטייסט איכותי של הביוקר. ואיזה אלוף חן זבולון היקר עם שילוב העולמות האלו שהוא יצר כאן: מרקם גבינה אירופאית שנושאת בתוכה שיפקה בטעמים של המזרח התיכון, קצת כמו הסיפור שלנו כאן...

רצועות הפלפל הקלוי והקורנישונים מרעננות, מגוונות ומקלילות את הביסים העשירים, שבו זמנית הם גם בשרניים וגם נימוחים, גם מתקתקים מרצועות הפלפל וגם פיקנטיים מגבינת השיפקה. מיקס הפטריות הזה הוא בלתי חוקי בעליל, הוא מתעתע בקטע מהמם, הביסים עסיסיים, ברמות בשרניות משתנות בגלל ריבוי סוגי הפטריות השונות, מה שרק מעצים את החוויה, המטורללת ממילא.

אמנם היה לי כל-כך טעים, עד שאשכרה תוך כדי הביס מצאתי את עצמי מקנא בי... רק שעכשיו, כשאני מסיים להקליד, מעיף בחצי עין מבט על ערמת הכלים בכיור ולפתע אני כבר לא כל-כך מקנא בי. אבל דאממ, היה שווה כל-כך...